אין לי שעון מעורר.
אין לי שעון מעורר
מיקי שטרק · 23 בספטמבר 2026

לא כי אני ישן כמו תינוק.
בדיוק להפך.
אני פשוט מתעורר הרבה לפני שהשעון בכלל היה אמור לצלצל.
לפעמים אני פוקח עיניים ומסתכל על השעה.
עוד ארבע שעות עד שצריך לקום.
נרדם שוב.
מתעורר.
עוד שלוש שעות.
נרדם.
מתעורר.
עוד שעתיים.
ובאיזשהו שלב אני כבר אומר לעצמי, בשביל מה בכלל שעון מעורר?
הגוף כבר עושה את העבודה.
רק חבל שהוא עושה אותה כל הלילה.
כשחיים עם פוסט טראומה, השינה לא תמיד מרגישה כמו ניתוק מהעולם.
אצלי לפחות, גם כשאני ישן, יש תחושה שהגוף לא באמת הוריד את השאלטר.
כל רעש קטן יכול להעיר.
כל שינוי בתחושה יכול להעיר.
ולפעמים אין אפילו סיבה ברורה.
פשוט פוקחים עיניים.
מסתכלים על השעון.
ומגלים שעברו רק ארבעים דקות מאז הפעם הקודמת.
הדבר המצחיק הוא שאנשים לפעמים שואלים אותי איך אני קם בלי שעון.
אני אומר להם:
"אני לא צריך. אני ממילא מתעורר לפניו."
אבל מאחורי המשפט הזה יש משהו פחות מצחיק.
כי לקום לפני השעון זה נחמד כשישנת לילה שלם.
כשאתה מתעורר שוב ושוב, זה כבר סיפור אחר.
ואני מניח שאני לא היחיד שזה קורה לו.
אז ספרו לי:
אתם משתמשים בשעון מעורר?
או שגם אצלכם הגוף כבר מקדים אותו?
כמה זמן לפני הצלצול אתם בדרך כלל מתעוררים?
מעניין אותי לדעת כמה מאיתנו בכלל צריכים שעון מעורר.
